הדרה במערכת הפנסיונית ואחריות המדינה על ניהול הסיכון

בשולחן עגול זה אנו מבקשים להציג את ממצאי המחקר שערכנו ולחשוב על פתרונות להדרה של מבוטחים במערכת הפנסיונית הנוכחית בישראל.

שאלות לדיון:
שאלה 1: כיצד ניתן לעצב את הזכויות הפנסיוניות באופן שבו תובטח לפרטים קצבה ראויה?

שיעור הקצבה שאותה יקבל גמלאי אשר יפרוש מקרן פנסיה חדשה נקבע כיום בהתאם למכלול של גורמים: שיעורי ההפרשה של הפרט לאורך תקופת עבודתו, שיעורי התשואות שהשיגה קרן הפנסיה עבור השקעותיה, דמי הניהול שנגבו מהפרט, הסיכון הדמוגרפי ו"מקדם ההמרה" שנקבע בתקנון הקרן. כתוצאה מכך הפרט לא יכול לדעת מה יהיה שיעור הקצבה והדבר מעמיד אותו בסיכון. כדי להבטיח וודאות רבה יותר וקצבה ראויה ניתן לנקוט בדרכים שונות (בנפרד או באופן מקביל): הגדלת קצבאות הזקנה אשר ניתנות על ידי הביטוח הלאומי, הבטחת רשת ביטחון למבוטחי הקרנות, קיום רגולציה הדוקה על אופן ההשקעות, הפחתת תקרת דמי הניהול והגדלת הנגישות למידע פנסיוני.

שאלה 2: כיצד ניתן לקדם את ביטוחן הפנסיוני של אוכלוסיות שביטוחן איננו רווחי עבור קרנות הפנסיה ובפרט מבוטחים בשכר נמוך ומבוטחים עם מחלות כרוניות?
בעקבות הנהגת פנסיית חובה, לכל עובד בישראל יש זכות לביטוח פנסיוני. עם זאת, לא מוטלת על קרנות הפנסיה חובה לקלוט לשורותיהן כל עמית. כתוצאה מכך, עובדים שביטוחם "איננו רווחי" עבור קרנות הפנסיה עשויים להיוותר ללא ביטוח פנסיוני. ניתן לקדם את ביטוחם של עובדים אלו בדרכים שונות הכרוכות בעלויות כספיות. דרך אחת היא להקים קרן ממשלתית, אשר תבטח עובדים בהתאם לקריטריונים שהמדינה תקבע. דרך אחרת היא לחייב את קרנות הפנסיה לקלוט לשורותיהן עמיתים "לא רווחיים" עם מנגנון של סבסוד או של חלוקת העמיתים ה"לא רווחיים" בין קרנות הפנסיה השונות.

נקודות מרכזיות שעלו בדיון:

רשימת המוזמנים