בהמשך למחקר ההפרטה המקיף (2007), החל מרכז חזן במכון ון ליר לחקור משנת 2012 את מדיניות הרגולציה ואת כלי הרגולציה הנהוגים בישראל. מטרות המחקר:
להעמיק את הידע התיאורטי הכללי בנושא הרגולציה, תוך דיון בסוגיות רחבות ובמחלוקות הקיימות בין תפיסות שונות ביחס לכלי מדיניות זה.
להנגיש ידע זה לציבור הרחב תוך העלאת סוגיות מהותיות לסדר היום הציבורי.
לגבש המלצותלמדיניות בסוגיית הרגולציה בכללותה ובמקרים פרטניים בהם יעסוק המחקר.
המחקר כולל מבוא שבו נבחנות סוגיות כלליות של רגולציה, ו"מונחון" - רשימת הגדרות של מונחי יסוד ברגולציה, שנועדה ליצור שפה משותפת בין החוקרים. בהמשך, נבחנים עשרה תחומים ספציפיים שבהם מבצעת המדינה רגולציה בדרכים ובאמצעים שונים.
המחקר מניח תשתית תיאורטית ומתאר את הנעשה בכל תחום, תוך דגש על אחריות המדינה ותפקידיה כפי שהם משתקפים מהכללים המאסדרים את התחום. בנוסף בוחן המחקר באילו אמצעי רגולציה המדינה נוהגת ומי מבצע את הרגולציה (המדינה / השוק הפרטי).
המחקר מציג יתרונות וחסרונות ברגולציה הקיימת, ובוחן האם אמצעי הרגולציה הנהוגים כיום השיגו את מטרתם. מרבית הפרקים שעוסקים בתחומים מובחנים מציגים מקרי מבחן ודנים במקרה בזיקה לנהוג בתחום (ענף) כולו.
רגולציה של הבנקים: יציבות מערכתית מול הגנה על
צרכנים
הפרק מתמקד בניגוד המובנה הקיים בין שני התפקידים העיקריים של המפקח על הבנקים: שמירה על יציבות המערכת הבנקאית והגנת הצרכן הבנקאי. הפרק מציע דרכים להתמודדות עם הקונפליקט הקיים ביניהם.
המחקר בוחן את איכותה ומידת יעילותה של הרגולציה של שירותי התחבורה הציבורית בישראל, ומתמקד בשירותי האוטובוסים בהם מיושמת החל מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת רפורמה משמעותית המבוססת על הגברת התחרות.
מערכת הבריאות:
הפיקוח על פעילותן של קופות החולים
הפרק מתאר את השינויים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויבחן האם שינויי החקיקה באים לידי ביטוי ברגולציה של המדינה על תחום הבריאות, וכיצד.
ערוצי טלוויזיה: הפיקוח
של הרשות השנייה על ערוץ עשר
הפרק מציג את אסדרת משדרי התקשורת במדינה המודרנית והקשיים המרכזיים שמעסיקים כיום את הרגולטורים בתחום השידורים, תהליכים ומגמות עכשוויות.
פרק זה יבחן האם ההסדר הקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ממלא את תפקידו כמנגנון לשמירה על זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים, ואם כן - כיצד.
רגולציה חברתית על עמותות: מקרה המבחן של 'אישור ניהול תקין' המונפק על ידי רשם העמותות (1998). על אף היעדר סמכות מפורשת בחוק, התפתח נוהל זה עם השנים תוך התבססות על שיקול דעת מנהלי כאשר מקור הסמכות החקיקתית לו מצוי במחלוקת. המחקר יבקש לבחוןאת הסדרי הרגולציה של המגזר השלישי הנהוגים בישראל תוך התמקדות על הסדר 'אישור ניהול תקין'.
מטרת המחקר היא לבחון אם המסגרת הארגונית ותמהיל התפקידים שממלאת הרשות מתאימים לנסיבות העכשוויות. האם מתקיים כיום איזון נכון בין תפקידים של בעלות ובין תפקידים רגולטוריים? האם מכוח הבעלות יש בכלל מקום להתערבות רגולטורית בהתנהלות החברות הממשלתיות? ואם כן, באיזה עניינים ובאיזה היקף ועומק?
הפרק יעסוק בהתפתחות של רגולציה ולונטרית כמרכיב משלים לרגולציה סמכותית וכפויה בעידן של קשיי משילות ותביעה ציבורית גוברת להרחבה רגולטורית. החלק הראשון יציג את התופעה, מאפייניה, הסיבות לעלייתה, והויכוח על יתרונותיה וחולשותיה. החלק השני יתמקד בהקשר הישראלי. הפרק יסקור וינתח מודלים של משטרים רגולטוריים וולונטריים הקיימים בישראל, יציג את מאפייני המדיניות הציבורית כלפי רגולציה וולונטרית ויציע המלצות למדיניות בנושא.
פרק זה בוחן כיצד מאזנת המדינה הרגולטורית בין האינטרסים של שלושה שחקנים מסוגים שונים: עסקים גדולים, עסקים קטנים ובינוניים, וציבור הצרכנים. בחלוקה גסה, שתי תפיסות תיאורטיות מרכזיות מציעות הסברים מנוגדים לצמיחתה ועיצובה של רגולציה, כאשר כל אחת מהן מציבה במרכזה אינטרס של קבוצה אחרת. כך, תפיסת האינטרס הציבורי תטען כי הרגולציה מציבה במרכזה את ההגנה על הצרכן, בעוד תפיסת האינטרס הפרטי תדגיש את האופן שבו קבוצות אינטרס חזקות, ובעיקרן עסקים גדולים, "שובות" את הרגולטור ומטות את הרגולציה לטובתן.
f9
צרו קשר
כתובתנו: המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב
חזן במכון ון ליר בירושלים, רח' ז'בוטינסקי
43, ת"ד 4070, ירושלים 91040
טלפונים: 054-7689181; 02-5605253
מייל: nomika@migvan.org.il
פקס: 02-5619293