f1_ftitle
f1
f5
מחבר/ת:
תמר זנדברג, אתר עבודה שחורה, 10.6.12
f2_ftitle
f2
המאמר מתאר חוויות של אזרח הנזקק לשירותים ציבוריים, אך הפרטתם, מונעת הענקת שירותים איכותיים, וגורמת תסכול לאזרח חברים שעזבו לא מזמן את הארץ הפנו את תשומת ליבי לתופעה הבאה: בין שלל הסידורים הביורוקראטיים שהתלוו להגירה, הצטיין באיכותו השירות שניתן ע"י משרדי הממשלה והגורמים הציבוריים, ובלט לשלילה השירות הגרוע שניתן ע"י חברות פרטיות ומסחריות. ביטוח לאומי, משרד הפנים, אפילו המוקד העירוני סיפקו לרוב שירות אדיב, ענייני ומהיר, או לפחות אמין; זה בלט במיוחד מול הוט, יס, סלקום, אורנג', בזק, חברות אשראי ובנקים, כולם הציגו שירות מתחת לכל ביקורת: סירבו להתגמש בתנאים, התעקשו לגבות סכומים אסטרונומיים על שירות שלא סופק בטענות "התחייבות" למיניהן, הבטיחו הבטחות שלא עמדו בהן, שלחו נציגי שירות ששיקרו, שלא סיפקו מידע מלא, שלא חזרו למרות שהבטיחו, שניתקו שיחות, צעקו והתחצפו ללקוחות, וסיפקו זמני המתנה בלתי סבירים, אם בכלל אפשר היה לחדור אליהם אחרי מסכת ארוכה של הקשות ותפריטים ממוחשבים. כל זאת תחת כסות של סיסמאות ציניות כגון "שיחתך חשובה לנו" או "שירות מעל לכל". נזכרתי בכך השבוע, כאשר פרוצדורה רפואית פשוטה ולא רצינית שעברתי אילצה אותי לפגוש במוקדי שירות שונים ומשונים של שלל שירותי הבריאות המופרטים. איכשהו, האינטימיות הפיזית האינהרנטית למגע עם מערכת הבריאות מגבירה את תחושת התסכול, חוסר האונים וההשפלה הכרוכה בהתמודדות עם ההפרטה והקפיטליזם באופן כללי. הפרטת השירותים הציבוריים בישראל התחילה במחצית שנות ה-80 ונמשכה ביתר שאת בשנות ה-90 ועד היום. סיפורי האימה על עלותה של שיחה לחו"ל, על שנות המתנה לקו טלפון או על כוסות התה המפורסמות במשרד הממשלתי עדיין מפרנסות טורים במדורים הכלכליים, שטרם הפנימו את עידן הצדק החברתי העולמי והתמוטטות הקפיטליזם החזירי. למעלה מעשרים שנה אחרי היעלמותן של כוסות התה, השיטה הפכה כבר מזמן לגולם שקם על יוצרו, ונשאר רק להתגעגע לביורוקרטיה ההיא. היום, במקום אחות ותיקה ומאוגדת, נקבל מוקדן מופרט בשכר מינימום שמתקשר יום אחרי ניתוח להתעניין אם "יש כאבים". הוא לא יודע ששבוע קודם לכן, מוקדנית אחרת מאותו מוקד שירות נשלחה לעמוד על המשמר ולהגן בתוקף על זכותו של התאגיד הרפואי שלא לממן את הניתוח. ההפניה שכתב הרופא המטפל שלי הופנתה לרופא ממיין שהכשרתו הרפואית הוכפפה לצורך היותו שומר הסף ולהבחין בין ניתוח "נחוץ" ל"מיותר", בין "חיוני" לבין "קוסמטי", וכל זאת מבלי לראות את הפציינטית. קיראו עוד f9
|