f1_ftitle
f1
f5
מחבר/ת:
חוקרי מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, 6.11.12
f2_ftitle
f2
הודעה לעיתונות ולקט כתבות חב' כיל: משאב לאומי לשעבר - בבעלות זרה מחר? חוקרים במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, החוקר בשנים האחרונות את מדיניות ההפרטות בישראל – סבורים שעל ממשלת ישראל להפעיל את "מניית הזהב" שלה, ולמנוע לאלתר את ההשתלטות של החברה הקנדית פוטאש, על חברת כימיקלים לישראל. בימים אלה מתנהלים מגעים עם חב' פוטאש הקנדית, שמבקשת להשתלט על חב' כימיקלים לישראל (כיל) - שבשליטת משפחת עופר. מדובר בעסקה המשרתת אינטרסים פרטיים של משפחת עופר – ועלולה לפגוע קשות באינטרסים של הכלכליים והסביבתיים של מדינת ישראל ושל אזרחיה. העסקה נרקמת בסתר במשרדי בנקים להשקעות, ללא שקיפות, ותוך מעורבות אישית של ראש הממשלה. חוקרים במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, סבורים שעל ממשלת ישראל להפעיל את "מניית הזהב" שלה, ולמנוע את ביצוע העסקה. מכירה של חברות ישראליות לתאגידים מחו"ל שייכת אמנם לחוקי המשחק של הכלכלה הגלובלית, אך כל עסקה המפיקה רווח כלכלי ממשאבי הטבע של המדינה - חייבת לשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של הציבור הישראלי, ולא של תאגידים ישראלים או זרים. המדינה מכירה בייחודיות זו של מפעלי ים המלח, ומחזיקה במניית מדינה מיוחדת ("מניית זהב") המקנה למדינה זכויות וטו לשם שמירה על העניינים החיוניים של המדינה. על פי הגדרת מניית הזהב, העסקה המוצעת מחייבת את אישור המדינה. נציין שהמדינה התנגדה בזמנו, מכוח מניית הזהב שבידה, להגדלת אחזקות פוטאש בכיל מעבר ל-14%. על השרים ועובדי הציבור המצדדים בעסקה, לתת הסבר ראוי לציבור מה השתנה מאז. חב' ים המלח, בהיותה חברה ממשלתית קיבלה הטבות נרחבות מהמדינה. חלק ניכר מהטבות אלו קיים גם היום, כאשר החברה הפכה פרטית והמדינה לא מצליחה, או אינה רוצה, לקבל את חלקה הנאות ברווח. לדוגמא, החברה משלמת תמלוגים מגוחכים של 5% - 10% ממכירת האשלג, משלמת מס חברות מופחת של כ-12.7% במקום 25%, ואינה משלמת מס רווחי יתר על רווחיה העצומים. סך ההטבות שתאגיד מפעלי ים המלח נהנה מהן בשלוש השנים האחרונות בלבד, מתשלום תמלוגים של 5% במקום 10% - נאמד ביותר ממיליארד שקל.
על פי רואי החשבון של כיל בדוח לשנת 2010, סך הטבות המס הנובעות מהפחתה בשיעורי המס בגין 'מפעל מאושר' ו'מפעל מוטב', שכיל (תאגיד האם של מפעלי ים המלח) - נהנה מהן בשנים 2008 – 2010, מסתכמים בכ- 1.8 מיליארד שקל. העברת החברה לידיים זרות, תקשה עוד יותר לתקן ולשנות מצב זה. יש להבטיח שהמדינה תפעיל את זכויותיה במניית הזהב שיש לה בכיל, ולא תאשר את העסקה. במקביל צריכה המדינה להבטיח את הגדלת חלקו של הציבור הישראלי, שהוא הבעלים האמיתי של משאבי הטבע הללו, ברווחי כיל, ולהודיע מיידית על סיום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח בשנת 2030. כתבות נוספות בנושא:
f9
|