שנה וחצי לאחר שריפת הענק בכרמל שבה נספו 44 איש, פרסם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס דו"ח חריף שהטיל אחריות מיוחדת על המחדלים והכשלים במערכת הכבאות ומתח ביקורת נוקבת בעיקר על השרים אלי ישי ויובל שטייניץ. אבל במערכת הפוליטית לא מתרגשים, והשרים שטייניץ וישי יצאו במתקפת תעמולה מוכנה היטב כדי להציל את עורם מהאש. במתקפה זו השתמשו בכל הכלים: ספינים, רמיזות, שתילת ספקות, חצאי אמת וערפול.

הנה דוגמה מצוינת לספין ולהיפוך האמת מהקמפיין של שטייניץ: "שר האוצר מופקד על ניהול המדיניות הכלכלית, ואין זה מתפקידו לבדוק או לעסוק בהקצאת כספים ייעודית בתקציביהם של משרדי הממשלה השונים". אבל זה בדיוק מה שהוא עשה. אף שלדבריו "אין זה מתפקידו", שטייניץ בדק ועסק והחליט לא לתקצב ולא להקצות כספים למערכת הכבאות עד שתתבצע שם רפורמה, רפורמה שהייתה באחריות משרד הפנים. ובלשונו של המבקר: "משרד האוצר התנה את מתן הסיוע התקציבי לשירותי הכבאות בכך שקודם לכן תבוצע הרפורמה הארגונית".

בסרטון על מאבק הכבאים שפורסם עוד לפני השריפה בכרמל, הזהירו: "אנחנו חיים על זמן שאול. ההרגשה שלנו בכל פעם שאנחנו חוזרים מהאירוע היא 'בוא'נה, איזה מזל, איזה נס'. כנראה, לצערנו, צריך לקרות אסון ברמה הלאומית, לא הרוג או שניים, שזה מחיר שמישהו מוכן לשאת אותו. אסון ברמה של עשרות הרוגים, בטוח שיזעזע פה את המערך ויקדם אותו". הכתובת הייתה על הקיר. בסוף דצמבר 2009, כשנה לפני השריפה, התנהל דיון בנוגע לשירותי הכבאות בלשכת ראש הממשלה בהשתתפות שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי. בדיון התריע יו"ר ועד הכבאים בישראל: "המצב היום הוא מצב של התרסקות. כבאי בשטח נדרש להחליט מי יחיה ומי ימות". ישי, שטייניץ ונתניהו היו מודעים למצב הקשה של מערך הכבאות במשך תקופה ארוכה. ישי לא פעל, והעביר הכרעות לשטייניץ, שבעיקר רצה לשמור על מסגרת התקציב. נתניהו לא הכריע ולא החליט עד שהיה מאוחר מדי.

קיראו עוד

 

 

 

 

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים