f1_ftitle
f1
f5
מחבר/ת:
אור קשתי, הארץ 10.7.13
f2_ftitle
f2
למקור בהארץ
בשבועות האחרונים עובד י' ב"תמיכה ביתית". חמש פעמים בשבוע, מהצהריים עד הערב, הוא מטפל בארבעה ילדים ממשפחה שבה ההורים כמעט אינם מתפקדים. הוא מכין להם ארוחת צהריים, עוזר מעט בלימודים, רוחץ ומכין ארוחת ערב. שכרו מסתכם בכ-4,000 שקלים בחודש, שמהם הוא צריך גם לקנות את מוצרי המזון לילדים. האם לקנות בשר פעמיים בשבוע או שמא רק פעם אחת, ואולי בכלל אפשר להסתפק ב”מנה חמה”'? י' אומר שהוא לא חושב על שאלות כאלה. י' אחראי על הילדים מטעם מחלקת הרווחה המקומית, הכפופה למשרד הרווחה, אותו משרד שפירסם את חוברת ההנחיות שנמסרה לו. ואולם, י' איננו עובד המשרד או הרשות המקומית, אלא מועסק דרך חברת כוח אדם. במשרד הרווחה מיהרו להבהיר, כי התשלום שהוא מקבל "אינו נחשב לשכר" וכי לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד. יש כ-800 משפחות בכל הארץ, המעניקות "תמיכה ביתית". "זה קצת לא הוגן להעמיד אותנו בדילמה אם להעדיף את טובת הילדים או לנסות ולהשאיר בכיס עוד כמה שקלים", אומר י', "בסופו של דבר, זו החלטה אישית של כל אדם, כי הפיקוח עלינו ממילא לא קיים". היום תועלה בכנסת להצבעה הצעת החוק, שיזמה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), ואליה הצטרפו 12 ח"כים נוספים, בהם יו"ר הקואליציה, יריב לוין, ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, חיים כץ. ההצעה מבקשת לאסור על העסקה קבלנית במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי, למעט במקרים חריגים. התנערות השלטון מאחריות לתנאי ההעסקה של י', ועל הדרך גם מפיקוח על השירות שמקבלים הילדים, איננה יוצאת דופן. כמעט בכל חדר מורים אפשר למצוא סוגים שונים של עובדי הוראה - כאלה שמשכורתם משולמת על ידי משרד החינוך או הרשות המקומית, וכאלה המועסקים על ידי שלל גופים מתווכים, שההצדקה העיקרית לקיומם היא החיסכון הכספי המושג באמצעות פיטורים עונתיים ופגיעה בתנאים הסוציאליים. השבוע, למשל, יצאו למאבק אחיות בתי הספר, שהוותק שהן צוברות מתאפס עם כל סבב של פיטורים והעסקה מחודשת על ידי מעסיק פרטי. היחס הציני לעובדי הקבלן נחשף במלוא חרפתו בתחום החינוך. כך, למשל, טוען משרד החינוך, כי העובדים ב"תוכנית קרב" אינם אלא "מדריכים", מה שמאפשר להעניק להם שכר ותנאים שונים מאלה של מורים רגילים. מוטב היה שמי שמתיימר לחנך לא ישתמש בטענות כאלה: לא רק שהעבודה בפועל של כ-4,000 העובדים הללו אינה שונה מהותית מזו של עמיתיהם בבית הספר, אלא שהמשרד אף מכיר בה לצורכי הסמכה. לא מדובר רק בסוגיה מוסרית. המשכורת הנמוכה אינה מאפשרת למורי הקבלן ללמוד ולהתפתח או להשקיע בתלמידים, כשהם עסוקים במרוץ הישרדות, והתוצאה היא חינוך עני. לא בטוח גם שההתמכרות להעסקה קבלנית תהיה חסכונית לנצח: דו"ח שמשרד החינוך גנז, ואשר פורסם לאחרונה ב"הארץ", מזהיר כי המדינה חשופה לתביעות של מורי קבלן, בנושאי שכר ותנאי עבודה כאחד. לפני הבחירות לכנסת, כשהמחאה החברתית עוד הורגשה באוויר, התחייבו ח"כים ממפלגות שונות, בהן כאלה החברות כעת בקואליציה, להילחם בהעסקה קבלנית. אלא שהפרה סיטונית של הבטחות הפכה לעניין שבשגרה. תמיכה בהצעת החוק יכולה להיות התחלה של תיקון. f9
|